טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שאיגוד יוצאי ליטא בישראל מקיים מדי שנה, התקיים למרגלות האנדרטה לזכר יהודי ליטא שנספו בשואה בבית עלמין נחלת יצחק ביום ה' 28 באפריל שעה 17:00. 

החלק הדתי כלל תפילת יזכור שנכתבה על ידי עורך דין יוסף מלמד ז"ל, יו"ר איגוד יוצאי ליטא בעבר, תפילת אל מלא רחמים, פרק תהילים וקדיש. 

הרב צבי לאו נשא דברים והזכיר את הרבנית זקס ז"ל שהייתה ניצלות גטו קובנה ואת עמידתה האיתנה. 

שגרירת ליטא בישראל לינה אנטביצ'ינה הניחה זר בשם ממשלת ליטא ונשאב דברים. 

את זר האיגוד הניחה הגב' רוזה בלוך, ניצולת גטו קובנה ומחנה הריכוז שטוטהוף. 

שישה ניצולי שואה ובני הדור השני הדליקו את נרות הזיכרון. שלושה מהם ד"ר יעקב זילברג, ד"ר תמרה לוי קדישאייטה, ד"ר יוליה ביילינסון (מלץ) הוברחו מגטו קובנה כתינוקות. סיפוריהם מופיע בספר "ילדי המסתור" חמישים סיפורים של ילדי גטו קובנה שאסף וערך  יעקב זילברג . גב' חיה לנדאו ניצולת גטו קובנה, יערית גלזר בתו של פנחס קרקינובסקי, אחד מ 64- אסירים שברחו מהפורט ה-9, תא"ל מיל, ד"ר אפריים לפיד לבית ליפניצקי, חבר איגוד, איש תקשורת ישראלי וחוקר היסטוריה ציונית-יהודית.

כמדי שנה, תלמידי בית הספר "רמז" מבני ברק נטלו חלק בטקס. 

הוקראו פרקים ביידיש ובעברית מכתיבתם של משוררי השואה, יצחק כצנלסון והמשורר, לוחם ופרטיזן מגטו וילנה אברהם סוצקקובר "אונטער דיינע וייסע שטערן" . ומשוררת מגטו שבלי, חנה חייטין על הגיבור מזובייצקי. 

מנחה הטקס, זוהר צ'סקוב, הודה לאריה שילנסקי שהיה אחד מבין ששת מדליקי המשואה בטקס ביד ושם. 

יו"ר האיגוד מר אריה בן ארי חתם את הטקס בציינו כי לא יתכן שרוצח יהודים יחשב לגיבור לאומי בליטא, על כן הוא קרא לממשלת ליטא להכיר בעובדות ולפעול לביטול ההוקרה של הרוצחים בתור גיבורים לאומיים.